החלטה בתיק ע"ח 13676-12-13

המערערת הגישה "הודעת ערעור במעמד צד אחד" על החלטת בית משפט השלום בטבריה, כב' השופטת אוסילה, אשר הורתה ביום 4/12/13 על עיכוב ביצוע של צו מנהלי שהוצא על ידי המערערת לסגירת העסק "ביסטרו בר" למשך 30 יום.

מעבר לעובדה שלא מוכר לי הליך של "ערעור במעמד צד אחד", לא מצאתי לגופו של עניין נימוק המצדיק התערבות בהחלטתה של כב' השופטת.

צו הסגירה המנהלי :

ביום 27/11/13 נערך למשיבים המנהלים עסק - מסעדה "ביסטרו בר על הנהר" באתר הירדנית בכניסה לקיבוץ כנרת, שימוע בעקבות אירוע תגרה ופציעה שארעה בעסק ביום 27/11/13, בסיומו החליט הקצין הממונה, בתוקף סמכותו לפי סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, המסמיך קצין משטרה בדרגת רפ"ק ומעלה לצוות על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירה על שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר, על הוצאת צו סגירה לעסק למשך 30 יום.  

בעקבות צו הסגירה פנו המשיבים לבית משפט השלום בטבריה בבקשה דחופה לביטול צו ההפסקה המנהלי ובבקשה לעיכוב הצו עד לדיון במעמד הצדדים.  בבקשה נטען כי מדובר בעסק שפעל באופן זהה לעסק במתכונתו הקודמת אשר לו היה רישיון לעסק. לאחר סיום השיפוץ והפעלת העסק הוגשה בקשה לרישיון עסק. המשיבים נדרשו לבצע מס' פעולות בעסק לצורך הוצאת רישיון, העסק פעל באופן תקין עד לאירוע שארע. השיקול בהוצאת צו לפי סעיף 23(א) הינו מניעתי ולא ענישתי שבמסגרתו יש לקחת בחשבון ולאזן בין אינטרס לשלום הציבור לבין זכות המשיבים לחופש העיסוק ולפרנסה ועליו להיות מידתי. קצין המשטרה ציין בפרוט' השימוע כי התרשם שבעלי העסק עשו כמיטב יכולתם למנוע את העבירה. למשיבים נגרמים נזקים בלתי הפיכים. מדובר בעסק שהחלק העיקרי בו הוא מסעדה, ואילו עניין השתייה והאלכוהול הינו משני. 

החלטת בית משפט קמא :

בהחלטה מיום 4/12/13 החליטה כב' השופטת אוסילה כי תוקף צו ההפסקה המנהלי יעוכב עד לקיום דיון בבקשה במעמד הצדדים. הדיון נקבע ליום 8/12/13.

המערערת הגישה לבית המשפט השלום בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה לעיכוב ביצוע צו הסגירה המנהלי. במסגרת הבקשה לעיון חוזר נטען כי "נפקות החלטת בית המשפט הינה פעולה בחסות בית המשפט וזאת בניגוד לחוק וללא כל רישיון עסק או היתר זמני מתאים".

בהחלטה נוספת שניתנה על ידי כב' השופטת אוסילה מיום 5/12/113 ציינה כב' השופטת כי לאחר ששקלה את נימוקי הבקשה ולאחר שעיינה בנימוקי הבקשה לביטול צו הסגירה והבקשה לעיכוב ביצוע על כל נספחיה, היא שוכנעה כי אין מקום לשנות את ההחלטה והיא מותירה את ההחלטה בעינה, וכי טענות הצדדים יישמעו בדיון הקבוע.

על החלטת עיכוב הביצוע הוגש הערעור שבפני.

המערערת טוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר התערב בשיקול הדעת המנהלי הנתון למערערת, מבלי לעיין בחומר המנהלי שהיווה בסיס להחלטה ובכך פגעה משמעותית ביכולת המערערת לשמור על בטחון ושלום הציבור תוך התערבות בלתי מידתית בשיקול הדעת המנהלי הנתון לה.

בנוסף להודעת הערעור שהוגשה, הגיש ב"כ המערערת לעיוני גם חומר סודי, שלטענתו, יש לקחתו בחשבון במסגרת השיקולים למתן החלטה. חומר סודי זה הינו ככל הנראה אותו "מידע מנהלי" אליו מתייחס ב"כ המשטרה בבקשה הדחופה לעיון חוזר שהגיש לבית משפט קמא וגם במסגרת נימוקיו בערעור. 

כאמור, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה המקורית של כב' השופטת אוסילה לעיכוב ביצוע הצו המנהלי, ובהחלטתה הנוספת שדחתה את הבקשה לעיון חוזר וזאת גם לאחר שעיינתי בחומר הסודי [שסומן על ידי והוחזר באמצעות המזכירות לנציג המשטרה]. 

לגבי החששות העולים מהחומר הסודי שהוגש לי לעיון, חזקה על המשטרה שתבצע את תפקידה ותתארגן כדי למנוע ביצוע עבירות וסכנה לשלום הציבור, במיוחד כאשר יש בידיה נתונים ומידע ספציפי. 

בית משפט קמא סבר שיש להשהות את תוקפו של הצו המנהלי עד לדיון שייערך בין הצדדים והקבוע ליום ראשון הקרוב - 8/12/13. הטענות שהועלו על ידי המשיבים בבקשתם לביטול הצו המנהלי ולעיכוב ביצועו, הינן טענות הראויות להישמע ולהישקל, בראש ובראשונה על ידי הערכאה הראשונה שאמורה לדון.

בנוסף לכך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהדיון קבוע למועד קרוב ביותר, בו תיפרש מלוא התמונה בפני בית המשפט וישמעו טענות הצדדים [ולא במעמד צד אחד].

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

לפיכך, הערעור נדחה.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ד, 06 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.